"אנשים טובים בתחילת הדרך" - סיפורו של י', מתנדב בנתניה
"אנשים טובים בתחילת הדרך" - סיפורו של המתנדב י' מנתניה
תודה לבני אשר רכז "פוש" נתניה ששיתף בסיפור המרגש.
על פי כל ההגדרות הסוציולוגיות, א` היה נער מנותק כשהמסלול בו צעד הבטיח סוף עגום של התדרדרות לפשע. למזלו, נתקל בו ראש העיר בה התגורר, נטל אותו תחת חסותו וגרם לכך שיחזור למסגרת לימודית תומכת בפנימייה.
הפנימייה בה התגורר ולמד, עטפה אותו במסגרת תומכת שלה לא זכה קודם לכן וא` - הגיב בהתאם. את חלום הספורטאי המצטיין זנח כשהבין שהוא ספורטאי טוב אבל לא קורץ מהדי. אנ. אי של מסי. במקום זאת השקיע את כל כולו בלימודים ולמרות נקודת ההתחלה הנמוכה, הצליח בסופו של תהליך להשלים בגרות, להתגייס לצבא וכיום, תוך כדי השירות הצבאי, הוא כבר מתכנן את החיים אחרי, את הלימודים שיקדמו אותו בחיים.
הקשר שלי עם א` נמשך שנתיים, מפגש שבועי שהתרכז במשך שעתיים בהוראת מתמטיקה אבל הלימוד היה רק חלק ממכלול רחב יותר שהתפתח לאורך זמן.
השאלות המתמטיות העלו חסך לשוני קשה שלא אפשר לו לתרגם את סיפור המסגרת של השאלה לנתונים מספריים שיוכל לפתור וכך לפני המתמטיקה, דיברנו על תשתית ועל תקציב, על יצוא ועל יבוא, על מאזן תשלומים, על מושגי יסוד שנהירים לכל אחד מאתנו ולגביו היוו סימן שאלה גדול.
הקשר הפך להיות אישי ברמה כזו שהוא חשף בפני את סיפורו האישי וסיפר על משפחתו. תאר היתקלות ממנה נחלץ עם חבורת רחוב ודיברנו על כך שאסור לו להיגרר אחר פרובוקציות שיחזירו אותו לנקודת ההתחלה ויסכנו את החיים החדשים שהוא יוצר לעצמו. נהגתי להישאר אחרי השיעור ולענות לו על שאלות שונות שנגעו להיסטוריה של מדינת ישראל- על בן גוריון ועל מלחמת השחרור, על יחידות שונות בצבא והתלבטות בקול רם מה כדאי לו לעשות במסגרת השירות הצבאי.
לימים, כשנדרש לעשות בחינת בגרות בלשון, ביקש שאני אהיה האיש שיקריא לו את השאלות וכך עשיתי, בשמחה. זו הייתה מבחינתי הוכחה שהוא רואה בי את איש אמונו.
כשצלצל אלי אחרי בחינת הבגרות במתמטיקה ואמר לי: "בזכותך ורק בזכותך עברתי את הבחינה", הייתה לי תחושת סיפוק מיוחדת במינה .
כל אחד מאתנו נותן. נותן מזמנו, נותן מכספו בתרומות למטרות חשובות שונות. ההתנדבות במסגרת "פוש" לימדה אותי שיותר משאנחנו נותנים, אנחנו מקבלים.