"הייתי עד לשינוי הניכר שחל בו" - סיפורו של ד"ר תמיר שלום, מתנדב ברמת השרון

זהו סיפורו של מ. אשר למד בפנימייה במרכז הארץ.
בתחילה אבקש לספר מעט על עצמי על מנת להבהיר שאני מנסה להיות אובייקטיבי, מסתמך על ניסיוני בסביבות שונות בהן הייתי, ומנסה להיות, כדרכי, נאמן למציאות.

ובכן, שמי - ד"ר תמיר שלום (מתמטיקאי), בלמעלה משלושים השנים האחרונות לימדתי, פיקדתי וניהלתי עשרות אנשים, רובם איכותיים במיוחד. זוהי השנה השישית בה אני מתנדב מטעם עמותת "פוש" כאשר פעם בשבוע אני נפגש בפנימייה במרכז הארץ עם תלמידי הכפר ומנסה לעזור במתמטיקה.

לקראת סוף שנת הלימודים תשס"ט (מאי 2009) פגשתי את מ. הוא הגיע למפגש עימי ממש מספר ימים לפני בחינת הבגרות במתמטיקה. אודה כי הפגישה החלה בקרירות וחוסר אמון מוחלט מצדי - רוצה לומר, מהיכן התעוזה, להופיע בדקה התשעים לפני מבחן ולצפות לניסים ?
מ. התלמיד שאותו לימדתי דרך עמותת "פוש" התגלה כאחד שחסר לו בסיס, ללא מיקוד ובעיקר אובד עצות. התחלתי להסביר לו כמה דברים ופשוט התמוגגתי ממהירות התפיסה שלו ומהיכולת הטמונה בו. עצרתי לרגע את השיעור והתחלתי לתחקר אותו.
        
הסתבר לי ש-מ. בא ממשפחה חד הורית ומעוטת אמצעים מעיירת פיתוח דרומית. אין להם "גרוש על הנשמה" ולמשל, ל-מ. היה אז מחשבון מיושן כך שבעצם הוא עשה את כל החישובים בעל פה. למותר לציין ש-מ. הקרין התמרמרות מלאה על כל סובביו - כולל על המורים שלא תמיד היו סבלניים, ובצדק, לכלל בעיותיו.
היה לי ברור שלפני מחד - מישהו עם פוטנציאל גבוה להצליח בלימודים, ומאידך- נער ללא שום דמות מכוונת, נער שנולד למציאות שמקשה עליו ללמוד.
באותו לילה סיפורו הדיר שינה מעיני, החלטתי לסייע לנער הזה, יחד עם מ. החלטנו להיפגש גם בחופשת הקיץ ולהשלים את החסרים במתמטיקה. מ. נשאר בפנימייה בקיץ ועבד שם בשתי תעסוקות ויחד עם זאת, הוא גם נפגש עימי והשקיע בלימודים ואף צמצם פערים. בנוסף החלטתי לסייע לנער המיוחד הזה ולקשר בין מ. לבין "עתידים", ואכן הקשר נוצר.

נפגשתי עמו בקביעות במהלך כיתה י"ב, לימדתי אותו מתמטיקה ושוחחתי איתו גם על החיים בכלל, על לימודים גבוהים, על מסגרות וכו`. הייתי עד לשינוי הניכר שחל בו - סוף סוף הנער התבגר והאמין בעצמו. 
הייתי עד לרצינותו ולהצטיינויותיו - בלימודים (למשל בגרויות באנגלית ובספרות) ציוניו היו טובים, חל בו שינוי אדיר והוא השקיע בלימודים והתקדם. בנוסף הוא הקדיש זמן והתמיד בנגינה בגיטרה – כשהוא הופיע באירועי הפנימייה ואף הזמין אותי לשמוע אותו בהופעה.

ביטחונו העצמי של מ. גרם למהפך בשאיפותיו לעתיד. מ. שהאמין כי הוא מתאים לשרת בצבא כטבח או נהג, גילה כי הוא מסוגל ליותר. הוא פנה לראיונות בתוכנית "עתידים" והם הסכימו לקבלו לתכנית צנועה יותר "פעמי עתידים" במסגרתה לומדים שנתיים לתואר הנדסאי.
כבר בשנה הראשונה והן בשנה השנייה מ. מקבל תעודות הצטיינות על הישגיו בלימודים.

בכבוד רב,
ד"ר תמיר שלום