הצטרפו אלינו בפייסבוק   מידות
 
הפעילות שלנו
יום שישי המואר שלי - סיפורה של מתנדבת שירז לבקוביץ' אור יהודה

שמי שירז לבקוביץ`, בת 29. לפני מספר שנים, לאחר סיום לימודיי באוניברסיטת תל-אביב, השתלבתי בעבודה בחברת היי-טק. תוך חודשים ספורים חשתי צורך להשתלב גם בפעילות חברתית או חינוכית, כזו שתכניס ערך מוסף ומשמעותי לשגרת החיים. התחלתי לחפש אפשרויות להתנדבות, ומצאתי את פוש. מיד התחברתי לרעיון שהציגה העמותה ולאיכויות שנבעו ממנה, ותוך זמן קצר הצטרפתי לפעילות והתחלתי להתנדב בבית-ספר הדרים באור-יהודה. בכל יום שישי בשבע וחצי בבוקר יצאתי מדירתי בגבעתיים והתייצבתי בבית-הספר. מאז והלאה, יום שישי היה היום המואר של השבוע שלי.
בשנה הראשונה עבדתי עם יאיר, הוא היה אז בכיתה ג` והיו לו בעיות ריכוז והתנהגות. הוא נראה חסר מנוחה וטרוד בדרך קבע. נפגשנו בכל שבוע לשעתיים של לימוד מתמטיקה. הכרנו לאט- דרך הלימוד המשותף, התרגול, החיוך, המבט בעיניים והטפיחה על השכם. בתוך הבועה שלנו היו אתגרים ורגעי משבר, אך אלה רק העצימו את הניצחונות והשמחות שמנגד. כל אלה בנו את הקשר שלנו, שהלך והתהדק.


    

במהלך השנה, משבוע לשבוע, משהו ביאיר נרגע והוא נעשה נינוח. מבחינה לימודית הוא הלך והתקדם, השלים חומרים במהירות, ובעיקר זרח מאושר כשגילה שהוא יכול להצליח. בחופש הגדול אף אחד מאתנו לא רצה לוותר על הפגישה השבועית המהנה ועל התנופה שצברנו, אז המשכתי להגיע לביתו וללמוד איתו מתמטיקה בכל יום שישי; אמא שלו הייתה מבשלת במטבח מאחורינו. בזווית העין נגלו לי חיוכיה ומבטיה- מבטים של אם גאה הצופה בבנה לומד ומרוויח ביושר שבחים. נדהמתי לגלות שבשעתיים בשבוע ניתן לא רק לגעת בנפשו של ילד, אלא במשפחות שלמות.
בשנת הלימודים הבאה המשכנו ללמוד יחד בכל יום שישי בבית-הספר. באחד מאותם ימים ההצלחה ניצבה פתאום לנגד עיני, בהירה וברורה. היא לא הייתה קשורה במבחן, בציון או בכל הצלחה לימודית אחרת. זה קרה דווקא כשקרן, המורה של יאיר,סיפרה לי שהוא מתכוון לרוץ לתפקיד ראש ועד התלמידים, והציעה שיאיר ואני נכתוב יחד את הנאום שיישא לפני תלמידי בית-הספר. כך עשינו. ולאחר שכתבנו יחד את הנאום, צפיתי ביאירנושא אותו מול עשרות רבות של תלמידים-בביטחון, בשמחה, באמונה גדולה בעצמו. לא ידעתי את נפשי מרוב אושר. הייתי בת 26 והרגשתי שכבשתי פסגה. זמן קצר אחר-כך יאיר ואני חלקנו את התחושה שעבודתנו המשותפת הסתיימה, ושמכאן הוא יכול להמשיך לבד.
חברתי לתלמידים אחרים, והיו תקופות בהן חברתי דווקא למורה מסוימת, והיא הפנתה אלי תלמידים שונים. כל אחד מהם עולם ומלואו, אתגר ייחודי ואחר; בכל אחד מהם אגוז קשה לפיצוח, בתוכו גלום פוטנציאל למעיין נובע של הצלחה, סיפוק ושמחה.לא את כולם פיצחתי, אבל משהו בילדים האלה אף פעם לא אפשר לי לוותר. בשנה הרביעית בה לימדתי בבית הספר, יאיר כבר היה בכיתה ו`. מדי פעם היינו נתקלים זה בזו בהפסקות; הוא היה רץ ומחבק אותי מול כל החברים שלו, והוא כבר כמעט בגובה שלי. ואני בכל פעם מחדש קיבלתי ממנו את יום שישי המואר שלי.
שירז לבקוביץ` - פרטים ליצירת קשר:
טלפון: 1-617-758-9866+ דוא"ל:leshiraz@gmail.com

 |  ראשי |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
עמותת פוש-פוש להצלחה- www.pushedu.org © כל הזכויות שמורות
פוש כתובת: גן השקמים 12, ת.ד. 6505 סביון-גני יהודה , 56905 טלפון: 03-5354965 פקס: 03-7369706
© עמותת פוש טלפון: 03-5354965 פקס: 03-7369706  דוא"ל: push@pushedu.org
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל